אנחנו צריכים צידוק על כל מעשה סוטה שאנחנו עושים. לא נוכל לחיות עם
מעשה סוטה ולהפנים אותו ללא רציונל למעשה הזה. צידוק ותירוץ הם לא זהים.
צידוק – אנחנו חושבים שמעשה בתנאים שבהם הוא נעשה היא ראוי.
תירוץ – אני טוען שהמעשה לא ראוי אבל התנאים הביאו אותו לעשות אותו.
בשביל לחיות בשלום על סטיות אנשים צריכים להיות מסוגלים לחיות עם זה,
צריכים לדעת אך לנטרך רגשות אשם. לרגשות אשם יש מרכיב משמעותי בהתנהגות הסוטה.
בעזרת הנטרול אנחנו סוגרים את הפער בין הנורמה והסטייה. אם נשים חסימה בין הגורמים
שמנטרלים את רגשות האשמה ובין האדם הוא יתבקש לבחון בחדש את הסיטואציה.
5 טקטיקות נטרול רגשות האשמה בקרב סוטים ועבריינים.
1.
הכחשת
אחריות. הסוטה מכחיש את אחריותו האישית למעשה וטוען שכוחות אחרים וזרים לו
ולאשיותו אחראים לעניין. מפרידים בינינו לבין המעשה ומייחסים אותו לכוח אחר. ברוב
המקרים ברור קצר מעלה שהפעולה כן הייתה רציונלית (האדם כן רצה ותכנן לבצע את
הפעולה).
2.
הכחשת
הפגיעה. ההתנהגות שהתנהגתי לא פוגעת באף אחד.
3.
הכחשת
מצבו/מעמדו של הקורבן. אני מערער על כך שהוא הקורבן של המעשים שלי, הוא לא קורבן –
הקורבן כאן הוא אני.
4.
הפניית
האשמה כלפי המאשימים. אתם הבאתם אותי לביצוע הפעולה, אם יש כאן אחריות למעשה אז
היא שלכם. אם אני פשעתי אז אתה פשעתם הרבה יותר. אתם מקבלים את מה שהכנסתם – אני
תוצר של החברה.
5.
פנייה
לערכים נעלים. ערכים כמו : נאמנות לקבוצה, אחריות כלפי משפחה, אהבה לבן זוג.
העבריין אינו מכחיש את ביצוע העברה אך יש גורמים נעלים יותר שגרמו לו לבצע את
הפעולה. הוא עבר על נורמה אחת בכדי לשרת נורמה בעלת ערך גבוה יותר.
באמצעות הטקטיקות אפשר לראות עד כמה ההתנהגויות הסוטות הושרשו. דרך
השימוש בטקטיקות אפשר ללמוד ולפתח את ההתערבות שלנו אל מול הלקוחות שלנו – מתוך
הכרה ששינוי יכול לקרות רק במקרים בהם תלקח אחריות על ההתנהגות הסוטה ויוצעו
אלטרנטיבות להתנהגות הסוטה. בן אדם סוטה היות ובאמצעות הסטיה הוא משיג משהו, ברגע
שהסטיה הופכת ללא רלוונטית צריך לתת לו אלטרנטיבה.
מה עוד? איזה קורס פסיכומטרי הכי טוב
